במאמרים הקודמים במדריך לסליחה דנו בחשיבות הסליחה, והמכשולים שאותם עלינו לעבור בדרך אליה: האשמה, הבושה והאכזבה. במאמר זה נתמקד בחלק האחרון והוא האכזבה.
אכזבה היא תחושה של מפח נפש, צער, עצב או היעדר הנאה, כאשר בעיני המאוכזב יש פער גדול בין הציפיות המוקדמות בנוגע להתרחשות מסוימת, לבין מה שהתרחש בפועל (מתוך ויקיפדיה).
תחושת האכזבה יכולה לנבוע ממעשים שעשינו, וכן ממעשים שלא עשינו. כפי שציינתי בחלקים הקודמים במדריך זה, יש לנו את האפשרות לקחת אחריות ולרפא את הרגשות שהנמצאים ביננו לבין עצמינו, ובפרט את תחושת האכזבה שאנחנו חשים כלפי עצמינו.
עצמי עיניים וקחי שלוש נשימות עמוקות. בזמן הנשיפה השמיעי קול אנחה, נשיפה שכזו מגדילה את תחושת השחרור. חזרי לנשימה טבעית ופקחי עיניים אט אט. אני מזמינה אותך לתהליך. לשם כך הניחי לפניך קופסת צבעים וציירי על דף נייר לב אשר נחצה בקו רציף אך לא ישר וחד.
כאשר אני חשה אכזבה מעצמי, אני ממש מרגישה את כאבו של הלב, את השבר המתקיים בי. ציור הלב השבור יכול להמחיש ולו במעט את הכאב המתרחש.
1. אני מבקשת ממך לנשום ובכל שאיפה להקשיב למשפט “אכזבה” הקיים בתוכך ולכתוב אותו בצורה חופשית בתוך הלב: “אני מאוכזבת מעצמי מכך ש….”. הקדישי לכך מספר דקות, אל תאיצי בעצמך וכתבי את משפטי האכזבה העולים מתוכך. המשפטים יכולים להתחיל בצד אחד של הלב ולהמשיך בצד השני, להיכתב גם על הקו השבור.
2. הקיפי כל משפט בצבע אחר, כך שבתוך הלב ייווצרו איים צבעוניים. ייתכן שאיים מסוימים ימצאו חצויים על ידי קו הלב השבור.
את שרטוט תבנית הגוף את כבר מכירה ומבינה שיצירת חיבור שבין מחשבה, רגש וגוף חשובה ביותר מכיוון שהדפוסים המנהלים אותנו, אחוזים היטב בגופנו. ציירי לעצמך שרטוט תבנית גוף.
3. הניחי את תבנית הגוף לצד רישום “איי האכזבה שבלב”. התבונני במשפטים שכתבת ובדקי תוך כדי נשימה סדורה, היכן בגופך ממוקם כל משפט. סמני בעזרת הצבעים את מיקומה של התחושה בגופך.
4. את ממשיכה ונושמת את “איי האכזבה שבלב” ואת תבנית הגוף שצבעת. תוך כדי נשימה את שמה לב שישנם בגוף חלקים מוארים וחלקים אחרים חשוכים. אני מזמינה אותך להתחבר לחלק מואר בגוף ולנשום לתוכו. תוך כדי נשימה את שמה לב שהחלק המואר הולך ומתרחב. לאחר כחמש דקות של נשימה והרחבת חלק מואר, חזרי להתבונן שוב בגוף. מה מתרחש בו כעת? את מוזמנת לחזור על תהליך זה עם חלק מואר נוסף שציינת לעצמך. אל תאיצי בעצמך ואל תכריחי את עצמך לחזור על התהליך אם לא קיים בך רצון פנימי, היי קשובה לעצמך, זהו המפתח לעבודה זו.
5. לאחר השלמת התהליך, כפי שמצוין בנקודות 1-4 (גם אם עדיין יש בגוף חלקים חשוכים), את מודה לעצמך, מוקירה את הנכונות שלך לתהליך. את יכולה לומר לעצמך: “אני מודה לעצמי על האומץ לפגוש את האכזבה שבי ועל הנכונות להגדיל את גוף האור שלי”.
6. לאחר יום-יומיים את מוזמנת לפנות לעצמך שוב זמן ולהנחות את עצמך בתהליך הנשימה אל החלקים המוארים. לאחר מספר פעמים תחושי שמסת הגוף המוארת גדלה ובסופו של דבר תשימי לב שהקו השבור החוצה את הלב נעלם ברובו ואולי אף לחלוטין. במרכזו של הלב יופיע משפט אחר וחיובי. כתבי את המשפט במרכזו של הלב וצבעי את הלב בצבעים כרצונך.
7. את יכולה לתלות את דף “האהבה שבלב” במקום בולט לעין ו/או לקפלו ולשאת אותו עמך. הדבר החשוב הוא לנשום את החוויה החדשה לתוכך. מדי בוקר, בזמן צחצוח שיניים ועמידה מול מראה נשמי לתוכך את הביטוי החדש, המופיע במרכזו של הלב, תוך כדי שאת אומרת אותו לעצמך שלוש פעמים. עשי זאת במשך 21 יום. השינוי מתחולל בתוכך.
אחרי שחוללת שינוי בתחושת האכזבה שבך והתמרת אותה למבט חיובי, את פנויה ליצור מציאות חדשה גם עם רגשות נוספים הקשורים לכעס שאת חשה, זה שביטאת במכתב שכתבת לעצמך. האם את חשה עלבון? האם את חשה דחייה? אילו רגשות נוספים המרכיבים את הכעס עולים בך?
בחרי לעצמך רגש נוסף שברצונך לטפל בו ובצורה אינטואיטיבית בחרי את התהליך שמתאים לך ולאותו רגש, מתוך שלושת התהליכים שבהם כבר פעלת.
לאורך כל הדרך את זוכרת שאת יודעת מה נכון עבורך, משום כך את יכולה לבחור בצורה חופשית את התהליך המתאים לרגש שבו את בוחרת לטפל. המשיכי כך גם עם שאר הרגשות שעלו בך.
תוך כדי התהליכים את זוכרת לנשום בחופשיות, לצאת אל הטבע, להעניק תשומת לב לגופך ויודעת שאל לך להאיץ בעצמך.
את גאה בעצמך על עצם קיום התהליך!
כפי שאת בוודאי שמה לב, תהליך פירוק “הר הסליחה”, גם אם לרגעים נראה בלתי מושג, הוא אפשרי גם עבורך.
לעתים הדרך נדמית ארוכה מדי, לעתים את חשה חסרת נשימה, חסרת סבלנות ואולי אף לרגעים מאבדת אמונה. יחד עם זאת, אם הגעת עד לשלב זה במדריך, לאחר שמילאת את המשימות, את חשה קלה יותר, צלולה ובהירה יותר לעצמך.
לאחר שביצעת את כל תרגילי המדריך, אני מזמינה אותך לעבור אל התרגיל המסכם.