במאמרים קודמים הבנו מדוע חשוב כל כך לסלוח, וכיצד אנחנו יכולות להשתמש בכעס בצורה מועילה ולא הרסנית. במאמר זה נבין כיצד אנחנו יכולות להתגבר על המשוכה הגבוהה של הסליחה.
כאשר מדובר בסליחה, עולה התחושה שנדרש מאיתנו לטפס על הר גבוה. ברצוני להעניק לך מתנה שתעזור לך לטפס על “הר הסליחה” בשלבים.
מתוך התבוננות פנימית ורצון עז למגר את הכעס שבי, שמתי לב שבכדי להגיע לפיוס מלא עם עצמי עלי לנוע בשלבים, כאשר כל שלב מוביל אותי לשלב הבא. השלמת כל השלבים היא זו היוצרת את הפיוס המלא עם עצמי (ובשלב מאוחר יותר גם עם מי שלתחושתי פגע בי).
אני שמחה לשתף אותך בשלבים המובילים לפירוק “הר הסליחה” והרכבתו לידי שלם משחרר.
כשחקרתי את עצמי, הבנתי שהכעס שבי מורכב מכמה גורמים, שהעיקריים הם: בושה, אשמה ואכזבה. בנוסף לאלו קיימים גורמים נוספים כמו עלבון, דחייה ועוד.
אני מבקשת לחדד את הנושא. כשאני חשה כעס כלפי אדם שפגע בי ומגלה שאני כועסת על עצמי, אני מגלה שאני מרגישה אשמה; שאני מתביישת בעצמי; שאני מאוכזבת מעצמי.
האבחנה הזו נשמעת תמוהה, מכיוון שאם מישהו פגע בי, מדוע שאני אחוש אשמה, בושה, אכזבה?
תוך כדי פירוק הכעס שבי, מצאתי בתוכי מחשבות האומרות “בטח עשיתי משהו רע מאוד ומשום כך קיבלתי עונש שכזה” (=אני אשמה); “אני מרגישה מלוכלכת, מזוהמת” (=אני מתביישת בעצמי); “אני לא מבינה איך לא התנגדתי….” (=אני מאוכזבת מעצמי).
בשאיפה להגיע לסליחה, עלינו לסלוח לכל גורם בנפרד. זוהי כוונתי בפירוק “הר הסליחה”.
בתחילתו של תהליך פירוק הר הסליחה, אנא מזמינה אותך לבדוק עם עצמך היבטים של אשמה, בושה ואכזבה. האם יש להם ביטוי בתוכך? (ניתן להיעזר בתשובות לשאלות מתוך מאמר “מפגש עם הכעס”).
כמו כל רגש, גם רגשות אלו נעולים בגוף. בכדי להקל על תהליך פירוק הר הסליחה ולחזק את הגוף, אני ממליצה לך לתרגל צ’יקונג, לצאת להליכה במרחבים הפתוחים, או כל תנועה אחרת הנעימה לך.
במאמרים הבאים אתייחס לכל אחד מהמרכיבים: אשמה, בושה ואכזבה.