המדריך לסליחה – שלב שני – מפגש עם הכעס

במאמר הקודם, “מדוע חשוב כל כך לסלוח“, הבנו את הסיבות הבסיסיות שבגינן הסליחה כל כך חשובה למהלך החיים התקין. במאמר זה נתחיל לבחון את אבני הדרך המובילות אותנו לסליחה.

מרבית האנשים שנפגעים, ואין זה משנה מהי מהות הפגיעה, מפנים אצבע מאשימה כלפי מי שפגעו בהם ומרגישים תסכול גדול מכך שהצד הפוגע אינו מבקש סליחה ואינו מתנצל על מעשיו.
התסכול שעולה כתגובה לפגיעה מעורר כעס שאינו חדל. לרגעים הכעס נרגע, אבל בכל פעם שעולה מחשבה על הפגיעה, הכעס מתעורר ואף גדל. הכעס והתסכול מפריע לחיים תקינים ונעימים שאותם אנחנו רוצים לנהל. רגשות אלו מפריעים ליצירתיות שבנו ומעכבים את השפע שנכון לנו. מרבית האנשים אינם מודעים לכך שמפתח הסליחה ונטרול הכעס קיים בתוכם.

למרות ההבנה וההסכמה שהכעס פוגע בתפקודנו, חשוב להבין שיש לו מקום ותפקיד בהתמודדות שלנו עם הפגיעה.
בעולם שבו אנו חיות, אין כמעט כל לגיטימציה לחוויית כעס. כעס הוא רגש קיים ואל לנו להתעלם ממנו או להדחיקו. כמו לכל רגש אחר, חשוב לתת גם לכעס מקום בתוכנו ואף להבין שהכעס משמש כמפתח ראשוני לסליחה הרצויה. כאשר אדם פוגע בי בצורה פיסית ו/או רגשית, ברור שיתעורר בי כעס. אם לא כך היה הדבר, הייתי מגדירה עצמי כ”מנותקת רגשית”.
לכעס יש תפקיד חשוב בהתעוררות שבי לפעולה.
הכעס מעורר אותי להבין שדבר מה אינו כשורה ושעלי לפעול לשנות את המציאות שבה אני חיה! אם אינני מאפשרת ביטוי לכעס שבי, בסופו של דבר אחוש תסכול, מרמור וחוסר שקט. יחד עם זאת, אל לי ללבות את הכעס ולצמח בתוכי לשונות אש חסרות שליטה. חשוב שנלמד להשתמש בכעס בדרך מועילה ולא בדרך הרסנית.

ולפי דברי אריסטו: “כל אדם יכול לכעוס, זה קל. אבל לכעוס על האדם הנכון, במידה הנכונה, בזמן הנכון, למען המטרה הנכונה ובדרך הנכונה, זה משהו שאין בכוחו של כל אדם לעשות, וזה לא קל”.
אוסיף על דברי אריסטו ואומר שכוחו של אדם נמצא ברצונו העמוק. אני מאמינה שהשינוי אפשרי לכל אחת ואחד וכל צעד מוביל אותנו בסופו של דבר אל הצעד הבא.

אני מזמינה אותך למצוא לעצמך זמן ומרחב שקטים ולענות על השאלות הבאות:

1. מיהו האדם או המצב בחייך אשר מעורר בך כעס? ייתכן שישנו יותר מאדם ו/או מצב אחד אשר מעורר בך כעס; כדאי לכתוב את כל מה שעולה בך.

2. כמו לכל רגש, גם לכעס ישנה צורה. כאשר אנו חווים צורה ממשית, קל לנו יותר לטפל ברגש שעולה ובמקרה זה בכעס המבעבע בתוכך. כדי לראות את צורתו של הכעס, עצמי עיניים ודמייני את עצמך מתבוננת במסך. המשיכי לנשום ובסיומן של שלוש נשימות נוספות, את רואה על המסך את צורתו של הכעס המבעבע בך. מהי צורתו של הכעס? נסי לשרטט את צורתו של הכעס העולה בך, אני ממליצה לך לשרבט בעיניים עצומות.

3. האם לכעס העולה בך יש צבע מסוים? את יכולה לצבוע את הצורה ששרבטת.

4. הבנת הקשר שבין הגוף והנפש אינה חדשה. אנחנו יודעות שכל רגש נטוע גם בגוף ובכדי לטפל ולשנות תפיסה, עלינו לפעול הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הגופני, השניים קשורים האחד בשני. מתוך כך אני מפנה אותך להתבונן פנימה ולבדוק היכן את חווה את הכעס בגוף. האם הוא מרוכז במקום אחד או במספר חלקים?

5. אילו רגשות נוספים מתלווים לאותו כעס?

6. האם ישנן מילים ומחשבות שחוזרות על עצמן כשאת חווה את הכעס?

7. באיזו דרך גורם לך הכעס להתנהג אל האדם/מצב שעליו את כועסת?

8. באיזו דרך את מתנהגת אל עצמך בזמן הכעס?

הדבר הראשון בפירוקו של הכעס ובהבאתו לידי סליחה, כרוך בהשמעתו של הסיפור, במתן ביטוי לסיפור שהביא אותך לידי כעס.
פעמים רבות אנחנו חוששות לספר, אנחנו מרגישות אי נוחות. לעתים אנחנו חוששות אף לספר לעצמנו את הסיפור.
התשובות שענית, יאפשרו לך ביתר קלות לכתוב לעצמך את סיפורך וירככו את החששות העולים בך.

אני מזמינה אותך לכתוב לעצמך מכתב, שבו תספרי את סיפור הכעס המתחולל בך.
הביעי במכתב את תחושותיך, רגשותיך, מחשבותיך וכל מה שנראה לך לנכון בקשר לאותו עניין שמעורר בך כעס ושברצונך להבין ולפתור.
את יכולה להיעזר בתשובות שכתבת כדי שהסיפור שלך יבוא לידי ביטוי בצורתו הרחבה ויצא מעבר לכותלי המחשבה המצמצמת.
אל תחששי, את כותבת את המכתב אך ורק לעצמך. בכל רגע נתון תוכלי להשמיד את המכתב, עצם הכתיבה משחררת אותך.

לאחר כתיבת המכתב, אני מזמינה אותך למאמר הבא המדבר על “הר הסליחה”– המכשול הגבוה עליו עלינו לטפס לפני שאנו יכולות לסלוח.