במאמרים הקודמים במדריך לסליחה דנו בחשיבות הסליחה, בכעס ובמכשולים שאותם עלינו לעבור בדרך אל הסליחה. למדנו לפרק את האשמה, וכעת נתמקד בבושה.
בושה היא תחושה לא נעימה, שמתעוררת כשהחש בה סבור שהוא עשה מעשה לא מקובל בעיניו או בעיני החברה. בהתאם לכך, הבושה מתעוררת בקרב אדם שחש חשוף לעין הציבור בצורה שאינה מכבדת אותו ובקרב מי שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות. זוהי תחושה או רגש שלילי חזק ואוניברסלי בעל מאפיינים פיזיולוגיים. תחושת הבושה מלווה לעתים קרובות בחרדה ואשמה (מתוך ויקיפדיה).
רבים מאתנו נושאים בתוכנו תחושת בושה על מעשים שעשינו ועל אלו שלא עשינו. כפי שכתבתי ב”פירוק הר הסליחה“, יש ביכולתנו לקחת אחריות על הרגשות הנמצאים בינינו לבין עצמנו, יש לנו אפשרות לרפא את תחושת הבושה שאנו חשים כלפי עצמנו.
עצמי עיניים וקחי שלוש נשימות עמוקות. בזמן הנשיפה השמיעי קול אנחה, נשיפה שכזו מגדילה את תחושת השחרור. חזרי לנשימה טבעית ופקחי עיניים אט אט. אני מזמינה אותך לתהליך. לשם כך הניחי לפניך קופסת צבעים ודף ריק.
1. ציירי “שמש” בעט או עיפרון רגיל. התבונני בה וכתבי במרכזה “אני חשה בושה”. תוך כדי שאת ממשיכה ונושמת, צייני בכל קרן, במילה או משפט, עניין שלגביו את חשה בושה. כמובן שאין צורך למלא את כל הקרניים.
לעתים אני חשה בושה, כשאני באה לכתוב על הבושה שבי. המשפט הבא עוזר לי ואני מאמינה שיעזור גם לך: “מה שהבושה מנעה ממני לומר, האהבה הפצירה בי לכתוב” – אובידוס.
2. התבונני שוב במילים/משפטים שכתבת: מהן הצבע המתאים למשפט “אני חשה בושה”? צבעי את מרכז השמש בצבע שנכון עבורך למשפט זה.
עברי באותו אופן על כל אחת מהקרניים וצבעי כל קרן בצבע שעולה בך כמתאים למשפט/מילה הכתובים.
צבעי גם את הקרניים הריקות בצבעים שנראים לך מתאימים לתחושת הבושה.
השימוש בצבע עוזר לנו להבין דפוסי התנהגות ולהפנים חוויות חדשות. כאשר אני משתמשת במילים יכולה להיווצר בתוכי התנגדות לחוויה הכתובה ושימוש בצבע עוזר לי לרכך, להפנים, לשנות ולהשתנות.
יצירת חיבור שבין מחשבה, רגש וגוף חשובה ביותר מכיוון שהדפוסים המנהלים אותנו, אחוזים היטב בגופנו. ציירי לעצמך שרטוט תבנית גוף.
3. הניחי את שרטוט תבנית הגוף לצד שרטוט השמש שצבעת. התבונני בקרניים ובדקי תוך כדי נשימה סדורה, היכן בגופך ממוקמת כל קרן (כמובן שכל זאת בהתאמה למילה/משפט שבקרן). סמני בעזרת הצבעים את מיקומה של התחושה בגופך.
4. את ממשיכה ונושמת את השמש ותבנית הגוף שצבעת.
תוך כדי נשימה את שמה לב שישנם חלקים בגוף שהם מוארים וחלקים אחרים חשוכים. אני מזמינה אותך להתחבר לחלק מואר בגוף ולנשום לתוכו. תוך כדי נשימה את שמה לב שהחלק המואר הולך ומתרחב. לאחר כחמש דקות של נשימה והרחבת חלק מואר, חזרי להתבונן שוב בגוף. מה מתרחש בו כעת? את מוזמנת לחזור על תהליך זה עם חלק מואר נוסף שציינת לעצמך. אל תאיצי בעצמך ואל תכריחי את עצמך לחזור על התהליך אם לא קיים בך רצון פנימי, היי קשובה לעצמך, זהו המפתח לעבודה זו.
5. לאחר השלמת התהליך, כפי שמצוין בנקודות 1-4 (גם אם עדיין יש בגוף חלקים חשוכים), את מודה לעצמך, מוקירה את הנכונות שלך לתהליך. את יכולה לומר לעצמך: “אני מודה לעצמי על האומץ לפגוש את הבושה שבי ועל הנכונות להגדיל את גוף האור שלי”.
6. לאחר יום-יומיים את מוזמנת לפנות לעצמך שוב זמן ולהנחות את עצמך בתהליך הנשימה אל החלקים המוארים. לאחר מספר פעמים תחושי שמסת הגוף המוארת גדלה ובסופו של דבר במרכזה של השמש יופיע משפט אחר וחיובי. כתבי את המשפט במרכזה של שמש חדשה שתציירי.
7. הוסיפי וכתבי גם בכל קרן ביטוי חיובי ומחזק. לאחר מכן צבעי את השמש בצבעים המתאימים לתחושה החיובית שאת חווה.
8. את יכולה לתלות את דף השמש במקום בולט לעין ו/או לקפלו ולשאת אותו עמך. הדבר החשוב הוא לנשום את החוויה החדשה לתוכך. מדי בוקר, בזמן צחצוח שיניים ועמידה מול מראה נשמי לתוכך את הביטוי החדש, המופיע במרכזה של השמש, תוך כדי שאת אומרת אותו לעצמך שלוש פעמים. עשי זאת במשך 21 יום. השינוי מתחולל בתוכך.
אחרי שחוללת שינוי בתחושת הבושה שבך והתמרת אותה למבט חיובי, את פנויה ליצור מציאות חדשה גם עם האכזבה המקננת בך, ולכך נתייחס במאמר הבא.